The 3 (or 4) Steps of the Redemption

Mishnat Yaakov on the Rambam:

ד. ונראה דבגזרת בין הבתרים, שלש גזרות נאמרו בה: א' כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, וזה גזרת גלות; ב' ועבדום, זה גזרת עבדות, כי יכול להיות גלות אף בלי עבדות; ג' וענו אותם, דהיינו שעבוד, כי יכול להיות עבדות בלי ענוי, והעינוי הוא מוסיף על העבדות והגלות. (וזה נרמז בהא דעגלה משלשת ועז משלש ואיל משלש). ומן הקל לכבד היתה הגזרה.

וראה בחומש שמות פרשת וארא ו, ו, לגבי בשורת הגאולה, שם נאמר: והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים, והצלתי אתכם מעבדתם, וגאלתי אתכם וגו', ונראה דאלו השלש לשונות של הגאולה, הם כנגד השלש גזרות וכאמור לעיל, ולגבי הגאולה מתחיל מחמור לקל, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, היינו גאולה מהעינוי, וזה מה שנאמר מתחת סבלות מצרים. והצלתי אתכם מעבודתם, היינו גאולה מהעבדות, וגאלתי אתכם וגו', היינו גאולה מהגלות, ומה שנאמר אח"ז: ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וגו', היינו גאולה רוחנית, "על גאולתנו ופדות נפשנו".

ונראה דזה כוונת הירושלמי בפ' ע"פ בפסחים, ובמד"ר שהובא גם בדברי רש"י ורשב"ם ריש פ' ער"פ, דד' כוסות, הם כנגד ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, דאין זה רק לשונות בעלמא, אלא יש כאן ארבע גאולות ממש, וכל לשון הוא - לגאולה אחרת. גאולה מסבלות, דהוא עינוי, גאולה מעבדות, גאולה מגלות, וגאולה רוחנית, ולכן תקנו כנגד זה ארבע כוסות. וברש"י ורשב"ם איתא נגד ד' לשונות של גאולה, אך במד"ר ובירושלמי איתא כנגד "ארבע גאולות", וזה כמש"כ.

ונראה דזהו מה שנאמר בהגדה של פסח: ר"י היה נותן בהם סימנים, דצ"ך עד"ש ובאח"ב, דנתקשו בזה, מה ענין הסימנים, וכי רבותא לקצר ולתת סימנים, ונראה דר"י נתן סימנים בתהליך גאולת מצרים, דכיון דנתבאר דג' גזרות היו בגזרת בין הבתרים, וג' גאולות היו איפוא בזה, ולפי המבואר במדרשים דהגאולה לא היתה בבת אחת, אשר ע"כ קבע בזה ר"י דהגאולה היתה מחולקת לשלשה שלבים, דהיינו דאחרי דצ"ך, נתבטל העינוי, ואחרי עד"ש - העבדות, ואחרי באח"ב - נגמרה הגאולה, וכבר כתבו המפרשים דבפרשיות התורה, רואים שבשתי מכות ראשונות היתה התראה, ואח"כ מכה שלישית בלי התראה. ואח"כ שוב שנים בהתראה, ושלישית בלי התראה. וכן במכות אחרונות, (ועי' טור וש"ע חו"מ סי' י"א), ונראה דזהו משום דאחר מכה שלישית, אמנם נתבטלה גזרה אחת, והיה צריך להתחיל שוב במכות לגבי הגזרות הנוספות, וזה מה דקבע ר"י ונתן סימנים בהליך הגאולה, שהיה בשלשה שלבים: דצ"ך, עד"ש, באח"ב, וכמש"נ.

Summarized, this means that the 3 decrees mentioned to Avraham were 1) affliction 2) servitude and 3) exile. The 4 expressions of redemption are actual redemptions themselves. The first removed the affliction, the second - the servitude, the third - the exile, and the fourth - the spiritual exile. When R' Yehuda gave Simanim to the 10 plagues, he was saying that the redemption occurred in stages and after each group, another decree was removed. After דצ"ך, affliction was removed. After עד"ש, servitude was removed. After באח"ב, exile was removed. (The spiritual exile was removed at Mt. Sinai.)

However, as many commentaries say, our redemption from Egypt was incomplete. We were decreed to stay for 400 years, but we only stayed for 210. It was a great Hessed that we were redeemed after 210, and if we weren't redeemed then, we would have descended to the 50th level of impurity from which there is no ascent without the Torah. However, we needed to pay for this kindness with subsequent exiles.

In our current exile, our redemption also comes in stages, as Shir Hashirim Rabba says on the verse מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות. The affliction stage essentially ended in 1948. The servitude stage perhaps was over in the physical sense when Israel bombed the Osirak reactor in 1981, as it broke free from the nations' bondage and did what it wanted.  (Unfortunately, many will contend that Israel has reverted back to a life of servitude.  Perhaps.  Perhaps the leaders who have done so are likened to those Israelites who wanted to return to Egypt.  Also unfortunately, servitude is not yet over in the spiritual sense, as the Milkman had recently said regarding the statement in the Haggada השתא הכא עבדי.)  The exile stage is not yet over in any sense. 

However, the first stage was supposed to come slowly, while the second stage was supposed to be slow, but not as slow as the first.  Each subsequent stage comes faster and faster, as is mentioned in the aforementioned Shir Hashirim Rabba.

In the first redemption, we could say that the דצ"ך stage really began when Moshe came to Par'o the first time, which occurred in Nissan the previous year.  Then, Moshe disappeared for 6 months (or 3 months according to some).  Then, the דצ"ך plagues began which added more time onto that.  The first stage lasted much longer than the second stage of עד"ש, which was at most 3 months (one for each of the 3 plagues - according to some opinions, but perhaps less as Shehin had no warning).  The third stage of באח"ב lasted at most 68 days (but perhaps less), as we know that the plague of darkness only took 6 days and the final plague happened in one moment.  The fourth stage lasted 50 days until Shavu'ot.

Regarding our current exile, from the time the Talmidei HaGr"a first came to Israel (1808) until 1948 - when affliction essentially ended - was 140 years.  Servitude - the second stage - was over physically in 33 years.  It has been almost 31 years since the physical servitude was over as we await the completion of stages 3 and 4.  They will go faster and will happen before you know it.  Bimhera Veyameinu Amen.