מנצפ"ך and Geula

Bemidbar Rabba (18:21) (with similar wording in the Tanhuma at the end of Korah):

מנצפ"ך האותיות כפולות צופים אמרום

כ"ך נרמז לאברהם (בראשית יב, א): "לך לך" למאה שנה יוליד.

מ"ם ליצחק (שם כו, טז) "כי עצמת ממנו מאד" רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות.

נ"ן ליעקב (שם לב, יא) "הצילני נא" מציל בשני עולמות.

פ"ף לישראל למשה (שמות ג, טז): "פקד פקדתי אתכם".

צ"ץ (זכריה ו, יב): "הנה איש צמח שמו וגו'" זה משיח ואומר (ירמיה כג, ה): "והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ".

Pirkei deRibbi Eliezer - chapter 48 (which I've mentioned before - most recently here):

ר' אליעזר אומ' חמשה אותיות שנכפלו בכל האותיות שבתורה כלם לסוד גאולות כ"ף כ"ף אברהם אבינו נגאל מאור כשדים שנ' לך לך מארצך מ"ם מ"ם נגאל בו יצחק אבינו מיד פלשתים שנ' לך מעמנו נו"ן נו"ן נגאל בו יעקב אבינו שנ' הצילני נא מיד אחי פ"א פ"א בו נגאלו אבותינו ממצרים שנ' פקוד פקדתי צד"י צד"י בו עתיד הב"ה לגאול את ישראל משעבוד ארבע מלכיות ולאמר להם צמח צמחתי לכם שנ' ואמרת אליו כה אמר ה' צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח וכלם לא נמסרו אלא לאברהם אבינו ואברהם מסרן ליצחק ויצחק מסרן ליעקב ויעקב מסר סוד הגאולה ליוסף שנ' ואלהים פקוד יפקוד אתכם ויוסף בנו מסר סוד הגאולה לאחיו ואמ' להם פקוד יפקוד אלהים אתכם ואשר מסר סוד הגאולה לסרח בתו וכשבאו משה ואהרן אצל זקני ישראל ועשו האותות לעיניהם הלכו אצל סרח בת אשר אמרו לה בא אדם אחד אצלנו ועשה אותות לעינינו כך וכך אמרה להם אין באותו ממש אמרו לה והרי אמ' פקוד יפקוד אלהים אתכם אמרה להם הוא האיש העתיד לגאול את ישראל ממצרים שכן שמעתי מאבא פ"א פ"א פקוד יפקוד מיד האמינו העם באלהיהם ובשלוחו שנ' ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את עמו

We see from these sources that we are destined to be redeemed with צ"ץ.

But notice that the Pirkei deRibbi Eliezer says that *all* the letters were given over from Hashem to Avraham Avinu.  When were they given to Avraham Avinu?  At the time that Hashem told him Lech Lecha?  It's possible, but it's more likely that they were given over to him at an earlier time to show him at the time of Lech Lecha that the כ"ך is a sign of Geula from Ur Kasdim.  So when?

Avoda Zara 9a:

תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח בעונותינו שרבו יצאו מהן מה שיצאו מהן

שני אלפים תורה מאימת אי נימא ממתן תורה עד השתא ליכא כולי האי דכי מעיינת בהו תרי אלפי פרטי דהאי אלפא הוא דהואי

אלא (בראשית יב, ה) מואת הנפש אשר עשו בחרן וגמירי דאברהם בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה

כמה בצרן מדתני תנא ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין כי מעיינת ביה מהנפש אשר עשו בחרן עד מתן תורה ארבע מאה וארבעים ותמניא שנין הויין

English expanded translation (by Sefaria):

In relation to the discussion on the calculation of years, the Gemara states that one of the Sages of the school of Eliyahu taught: The world is destined to exist for six thousand years. For two thousand years the world was waste, as the Torah had not yet been given. The next set of two thousand years are the time period of the Torah. The last set of two thousand years are the period designated for the days of the Messiah, but due to our many sins there are those years that have been taken from them, i.e., such and such years have already passed and have been taken from the two thousand years that are designated for the Messiah, and the Messiah has not yet arrived. Whenever a tanna taught this baraita, he would insert the number of years that was correct for his time. The Gemara asks: With regard to the two thousand years of the time period of the Torah, from when are they counted? If we say that they started from the giving of the Torah until now, then there is not enough time for all of these years. As, when you examine the calculations, it is evident that from the creation of the world until the giving of the Torah there were two thousand years plus a part of this third thousand, as the Torah was given 2,448 years after the creation of the world. This would mean that the time period of the Torah encroaches upon the days of the Messiah. Rather, the two-thousand-year time period of the Torah is counted from the time when it is stated about Abraham and Sarah: “And the souls that they had gotten in Haran” (Genesis 12:5), which is interpreted by the Sages as referring to the men and women who were brought closer to the Torah by Abraham and Sarah. Therefore, it was at this point that the Torah began to spread throughout the world. And it is learned as a tradition that at that time Abraham was fifty-two years old. How many years are missing from the two thousand year period of the Messiah, if the period of the Torah that is taught by the tanna is counted from the giving of the Torah? There are 448 missing years. When you examine the calculation from the time when it is stated about Abraham and Sarah: “The souls that they had gotten in Haran,” until the time of the giving of the Torah, there are 448 years.

The Tosafot on the page is cryptic:

וגמירי דאברהם אבינו בההיא שעתא בר חמשין ותרתי שנין הוה - ואע"ג דכתיב (בראשית י״ב:ד׳) ואברם בן חמש (שנים) ושבעים שנה בצאתו מחרן שתי יציאות הוו שהרי בברית בין הבתרים היה בן שבעים ואז היה בא"י ושוב חזר לחרן ועשה שם חמש שנים כדאיתא בסדר עולם ובפ"ק דשבת (דף י. ד"ה ושל) הארכתי היטב

At first glance, it is unclear what Tosafot are asking and what they are answering by talking about the fact that Avraham Avinu was in Israel 5 years earlier than age 75, returned to Haran, and then returned to Israel.

The Maharsha says the following:

תוס' בד"ה וגמירי דאברהם כו' ואע"ג דכתיב ואברהם בן ה' כו' עכ"ל לכאורה הוא מגומגם הגם שהיה אז בן ע"ה אמר הכתוב שפיר שלקח עמו אז הנפש אשר עשו כבר בחרן בהיותו בר נ"ב שנין כמו שהזכיר הכתוב שלקח עמו שרי ולוט ואת רכושם וגו' שרכשו כבר בחרן ואפשר לפרש כוונתם משום דלכאורה הדיבור שבפרשת לך לך מארצך וגו' היה הדבור הראשון שבא לאברהם מפי הש"י לצאת מחרן ואז היה בר ע"ה שנה וא"כ היאך נאמר שכבר בהיותו בר נ"ב שנה שיעבד הנפשות לאורייתא מאין היה לו התורה כיון דעדיין לא בא אליו דיבורו של הש"י ואהא תירצו דע"כ ב' יציאות היו ונדבר אתו כבר בין הבתרים כשהיה בן שבעים וע"כ אין מוקדם ומאוחר בזה בתורה והשתא איכא למימר נמי דכבר בהיותו בן נ"ב היה אתו דבור הש"י וק"ל:

He says that Tosafot's question was that if the first time Hashem's spoke with Avraham Avinu was at Lech Lecha, how could he have brought souls closer to Torah at age 52?  From where would he have received the Torah knowledge?  Tosafot answer that we know elsewhere that Hashem spoke to Avraham at age 70 so Lech Lecha is not the first time He spoke to him.  We must say that Hashem had been speaking to Avraham even at age 52.

So the earliest known time that Hashem spoke to Avraham was when he was 52 years old, which was the year 2000.  It's not certain, but it's very possible to say that the Geula letters were given over to Avraham Avinu at exactly that time.  (Perhaps, that's even the idea of צופים אמרום - that the first Jewish prophet - Avraham Avinu - at the first time he received prophecy from Hashem - at age 52 - he was given these letters.)

Let's now see the gematria of these letters using large numbers for the final letters:

כ"ך equals 520
מ"ם equals 640
נ"ן equals 750
פ"ף equals 880
צ"ץ equals 990

Altogether, this equals 3780.

2000 + 3780 = 5780.

הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח indeed.