See
here, p. 6:
ט"ו בשבט הוא יום אחרון לימי תגבורת הדינים ומדת הרחמים כבר מתחילה מאירה בו, צרופו של חודש שבט יוצא מן הפסוק ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קודש [ויקרא כ"ז ל"ג] ה-י ו-ה שתי הראשונות הם בסדר הפוך דרמז לדין, שתי אותיות האחרונות בסדר ישר רמז לרחמים, כמ"ש באוהב ישראל [ראש חדש שבט וט"ו בו], וז"ל, ידוע שמחדש חשוון מתחילים הימים להיות קצרים שמורים על בחי' דין ולכן גם הצירופים של ג' חדשים הללו מתחילין שלא כסדרן, אבל חודש שבט אינו כן כי מחצי החודש שהוא ט"ו בשבט מתחילין ימי רחמים כידוע, ולכן חצי ראשון של הצירוף משם הוי"ה הק' הוא בהיפך היינו ה"י, חצי השני הוא כסדר היינו ו"ה, להורות כי אז מתחילין ימי הרצון והרחמים וישועה תהיה לנו ע"י משיח צדקנו שיבא בב"א, ולכך עשה זה הדבר באחד בשבט דוקא כי אז הוא זה הצירוף שמאיר ובא לזה החודש יוצא מהפסוק ואם ה"מר י"מירנו ו"היה ה"וא ותמורתו יהיה קודש ולהשאר כל ענפי הקדושה בהתוה"ק. והבן כ"ז היטב עכדה"ק.
אהל יעקב ט"ו בשבט
0 Comments:
Post a Comment
<< Home